logo facebook

10365864_775181955863328_2576791685951766523_n

את יוסי הכרתי בצבא.
ב"אתר ההכרויות" הגדול במדינה, המערבל הגדול של החברה הישראלית.
כיאה לגולנצ'יק וכדי להצדיק את הסטריאוטיפ של הכומתה החומה, חטאתי קצת בחוסר משמעת וסגרתי כמה וכמה שבתות.
תמיד אהבתי את הילד הקפיצי הנמרץ,
אבל דווקא בשבתות שסגרתי, התחברנו.
יוסי שגם היה סוגר לא מעט שבתות (גולנצ'יק אמיתי), תמיד היה לי מקור לאפטימיות בים התסכול על שלילת החופשה.
כזה היה, תמיד הקפיץ אותנו עם השירים שלו, חייך, בלט והיה מודל לחיקוי בקרב חיילי הפלוגה.
לא בכדי נבחר להיות קשר מ"פ. החייל שנכנס ראשון עם הקודקודים ומוביל את חיילי הפלוגה.
יוסי נהרג במבצע "עופרת יצוקה".
נשאר רק בן 19 בלב עזה.
אנחנו איבדנו חבר יקר, אבל מתנחמים בשמירת קשר עם משפחתו המדהימה, משפחת מועדי.
נהיינו משפחה אחת גדולה. הוריו מקפידים לשמח אותנו ולהגיע לאירועים שלנו, ואנחנו מתארחים אצלם בבית.
בכפר…
כפר ירכא.
את הבגרות שלי באזרחות עשיתי בסעג'איה. כשדם יהודי, דרוזי, קצין ומפקד התערבב לו וזעק ישראלי מהו.
אנחנו יודעים להודות ולסגוד לדוד מאמריקה שיושב רחוק וקונה אותנו בכמה דולרים, אבל לא תמיד נותנים את הכבוד הראוי לאחינו הדרוזים שברית דמית כרותה בנינו, שנותנים את הכל, אבל לא תמיד מקבלים בחזרה.
משפחת מועדי, משפחת סייף וכל העדה הדרוזית
פשוט תודה…