יוסי שלנו , בזיכרוננו אתה לעד , נער חייכן בעל חיוך כובש עם עיניים
חומות בעלות עומק ותבונה , חיוך של שמחה עם שמץ ביישנות , רזה שרירי ובנוי היטב .
תמיד כשנכנסת אלינו הביתה או נפגשנו ,חייכת חיוך של שובבות , שאלת בהתעניינות מה שלומכם ? מה חדש ? איך הגב איתמר, אתה מרגיש טוב יותר?
היית חוזר מהמסלול של ההכשרה , ביום שישי בבוקר עם מדים , זורק את הנשק אצל ניב בחדר .מתיישב , מספר חוויות , מצחיק ,צוחק , מתחיל להנדס את כל החברים ומתכנן מה עושים ביחד הערב ?
אין דבר כזה לא לחרוש את העיר ולהתייבש בבית !
מתקשר לרמי , מתקשר לנדב , מארגן פגישה , אירוע,מסיבה או קומזיץ ביער, אין מצב לנוח , אין צורך לישון או למלא את המצברים .
פעלת כמו קפיץ דרוך רק לא להפסיד חוויה , בילוי או סיבה למסיבה בה יהיו כל החברים ביחד .
לפעמים באת, נכנסת אלינו הביתה , ואמרת לניב אני צריך להסתפר דחוף !!!
ניב בכל פעם אמר לך די מספיק ,נמאס לי , אתה שברת לי את המכונה של התספורת יש לך שיער סמיך כמו צמר פלדה !
אחרי חצי שעה של עבודה מאומצת יצאת עם קרקפת קצוצה , מחוייך ומאושר .
יוסי אנחנו זוכרים את תהליך ההתבגרות שלך לאורך השנים את הצמיחה ולקיחת אחריות למעשיך מימים יותר פרועים של ילד שובב עד לשלב שהפנמת רצינות ואחריות מהי , בגרת וידעת לקבל מטלות לחרוק שיניים ולבצע אותן בהצלחה מרובה .
בתקופה שעבדת במיזוג אויר עד הגיוס , התראינו כל יום , באת להתייעץ
ביקשת הכוונה , עבדת קשה והשתכרת בכוחות עצמך , תמיד ניסית להוכיח שאתה יכול ,שתסתדר לבד . כאשר הוצאת רישיון נהיגה לאופנוע ביקשת מקדמה ע"ח השכר , אמרת לי ההורים שלי עובדים כל כך קשה , לא רוצה לבקש מהם לשלם את ההוצאה הזו , יש להם משכנתא והתחייבויות .
עבדת יפה , הרווחת את הכסף ומימנת לך את השיעורים והרישיון לאופנוע .
קשה מאוד לדבר עליך בלשון עבר , נדמה שעוד רגע תכנס לסלון ,
דרך המרפסת שלנו .כמו שקרה בימי שישי בארוחות הערב תמיד הופעת ,
נקשת על דלת הזכוכית , פתחת אותה התחבקת לחצת ידיים והתיישבת
איתנו לסעודה התחלת לתכנן את המשך הערב .
לא היה מצב של יום הולדת לחבר בלי שארגנת לו אירוע והפקה מושלמת .
תמיד מקשיב , מצחיק , מתלוצץ , לפעמים מספר איזה חוויה עם אותו חיוך
מפורסם שלך , חיוך שמדגיש את הסיפוק ואת ההנאה של ניסיתי ,רציתי
והצלחתי . יוסי החיוך שלך היה סוג של חיוך מיוחד , חיוך של ביישנות ולא של שחצנות . חיוך של אדם בעל לב טוב ,לב זהב הרוצה לחבק באהבה ובנתינה את כל הסובבים אותך .
כאשר קיבלת הצבה חיילית לא כפי שרצית ,אמרת :"אני חייב ללכת רק לגולני ,אני צריך להמשיך את המסורת המשפחתית של אבא "
כאשר ניסיתי לעזור ודיברתי עם מח"ט גולני אשר לא התחייב שיצליח .
לא היה מאושר ממך כאשר רוזנטל הצליח בקשרים להעביר אותך לגיוס של
החטיבה .
אני זוכר את הרצון שלך להיות לוחם מהשורה , לגמור את ההכשרה .
היית גאה ,תמיד מצטלם עם החברים , בפגישות במסיבות , בגדוד .
למבצע עופרת יצוקה יצאת בתחושה של שליחות ,שלמות , הגנה על יישובי הדרום , ללא פחד ללא היסוס .
אני לא אשכח את אותו לילה ארור בו ראינו במהדורת חדשות דיווח כי משהו
גדול ורע קרה !! את אותם צילומים ששמי עזה מוארים בפצצות תאורה . דיווח על נפגעים רבים . הייתה לי תחושת מועקה ,כאב פנימי ובטן מתהפכת לא ידעתי לפרש זאת .
באמצע הלילה בסביבות השעה 4 בבוקר קמתי , ראיתי את רמי ואת ניב עיניים אדומות .סיפרו לי את הבשורה המרה , הבשורה הכואבת יוסי נהרג , יוסי לא יחזור .
כאב לב , פצע פתוח , אנו לא מאמינים פתאום חסר לנו אחד מבני הבית ,
חלק מהמשפחה .

יוסי מתברר שאתה לא חסר רק לנו , אתה חסר למשפחתך הקרובה , לוואפה סמיר ,דימה ואמיר . אתה חסר לחברים , לכולנו כי אתה היית הגרעין , היית הדבק המקשר של כל החברים , תמיד עושה ,יוזם ודואג לכולם .

הזמן לא מרפה את הכאב . יום השנה , יום הזיכרון ! ימים קשים , כואבים ,
ארורים , הלב קרוע , הדמעות חונקות את הגרון , נזכרים בחוויות , כמה שאתה חסר , כמה שמתגעגעים אליך . עדיין הנוכחות שלך כאן ,הנה עוד מעט תגיע .
ותסתכל באלבום הזיכרון שערכנו עם כל הצילומים שלך על השיש במטבח .
עוד מעט תיכנס , דפיקה על החלון , הנה שוב משמיעים שיר שאתה אוהב ומזמזם , תיכף תיכנס תחזור , כאילו כאילו זה היה סיוט , חלום רע זמני .
וופא וסמיר דימה ואמיר אנחנו נפגשים באים לחזק לנחם אוהבים אתכם מכל הלב ומחכים למפגש הבא . מאחלים לכם רק טוב .
כל מכתב והספד שאתם מקריאים על יוסי מרטיט לנו את הנשמה וגורם לדמעות לזלוג בשקט , בכאב וביגון שלא נרפא .געגוע שרק מעמיק .
יום הזיכרון 9/5/2011 חזרנו מחלקת הקבר בירכא, אבן טבעית גדולה זקופה ,
19 מדרגות קטנות כמניין שנותיך , העץ של גולני והכומתה החומה שאהבת . לוח הנצחה עם שמך הכיתוב :נפל בעזה 5.1.2009 במבצע עופרת יצוקה .

זוכרים אותך תמיד . איתמר אשכולות