יוסי מועדי זכרונו לברכה
הבן שלי גל, חי איתנו בזכות יוסי מועדי ז"ל.
יוסי בנם של סמיר וופאה , נולד והתחנך בחיפה.
יוסי נפל בקרב ברצועת עזה בחמישה בינואר 2009, במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
פגז שנורה בשוגג מטנק ישראלי פגע במבנה שבו שהו יוסי וחבריו לפלוגה, והמבנה קרס על יושביו.
גם ברגעיו האחרונים גילה יוסי אומץ לב וגבורה , כאשר גונן בגופו על מפקד פלוגתו ,גל אור, מפני רסיסים וההדף.
בכך הציל יוסי את חייו של גל המפקד שלו הבן שלי ,ואילו הוא עצמו נהרג.
עם יוסי נפלו , רב סרן דגן ורטמן וסמל ראשון ניתאי שטרן.
עוד 25 לוחמים נפצעו , חמישה מהם קשה. אחד מהם היה בני גל, שהיום משתקם, הספיק להביא לעולם עם אשתו ליאור שתי בנות יפיפיות ובן.
יוסי יוסף מועדי היה בן העדה הדרוזית, עדה ששיכלה רבים מבניה על האדמה הזאת ושהם שותפים שווים לשכול ולתקומה.
יוסי ידע לשלב בין החברים היהודים ובין המשפחה והמסורת הדרוזית.
יוסי היה אדם שמח עם קול של זמיר שידע להפיק מהחיים את המיטב תוך ניצול זמן מקסימלי, כאשר כבוד המשפחה, עזרה לזולת וערך הרעות והחברות היו עקרונות שתמיד הנחו אותו.
מדי שנה אנו מדליקים נר לזכרו של רב"ט יוסף יוסי מועדי, יהיה זכרו ברוך.
(את הדברים האלה הקראתי לפני 3 שנים לפני 500 תלמידי בית הספר היסודי בבנימינה "בית ספר אשכולות")
(השנה הוספתי כמה מילים)
מאז אותו יום אכזר, הגורל הפגיש בין משפחותינו.
אט אט רקמנו יחסי ידידות ואחווה עם סמיר וואפה , היקרים והאצילים והפכנו שותפים לאבל האישי של המשפחה.
מי ייתן ויבואו עלינו ימים בהירים של תקווה ונזכה יחדיו לחגוג את אירועי השמחה של חיינו ביחד עם הזיכרון של יוסי שמלווה את כולנו מאז ועד עולם.