הנה חלפה עוד שנה ואנחנו כאן אחי
והנה חלפו להן 7 שנים מאז שהלכת
כן השתחנו להם כאן הרבה דברים אבל דבר אחד ויחד שעובר נותר כפי שהוא זה אתה יוסי.
ילד בן 19 שנראה כי החים עוד לפניו שניסה בכל דרך אפשרית להיות לוחם ואל סתם אלא בגולני. אותו נער שהסתער להילחם בלי לדעת מה יותיר מאחור
אוותו ילב שובב המוקף באלפי חברים וחברות. אותו אחד שלרגע לא שכח מאין הוא בא ולאן הוא הולך
אותו החיוך רחב שמתנוסס לו על פניך ומבחיתנו לעולם לא ירד
אותו משפפט מוכר " וואלק אתה" שמהדהד בראש ותמיד יזכיר אותו. ככל פעם כל שנה מחדש כל רגע שאני מנסה באמת לקלוט ולאמוד את הזמן שלא היית פה הלב נשרף
איך זה יכול להיות שעבר כל כך הרבה זמן ויוסי לא פה איך זה יכול להיות שהוא פשוט הלך ונעלם כך פתאום מחיינו?
איך זה שלא משנה כמה שנים יעברו וכמה זמן יחלוף אתה עדיין תראה אח גדול עבורי
יוסי 7 שנים שאתה לא פה
7 שנים שבהם שנה אחר שנה ב12.10 ביום הולדתך הלב נכבה לכמה שעות
7 שנים שבהם שנה אחר שנה ב5.1 הלב נעצר לזמן מה
7 שנים בהם שנה אחר שנה לילה לילה מגיע לו אותו חלום החלום הזה שהכל בסדר שם.
שאתה מחייך, מדבר מחבק צוחק אוהב ומקשיב, והכי חשוב נמצא איתנו. שאתה רואה איך אני ומאיר גדלנו לנו כן הספקנו לגדול הרבה ב7 שנים האלה
אבל ללא ספק שגדלנו על הערכים שלך יוסי גדלנו עם תכונות כמו שלך הצלחנו עם כל הקושי שבדבר לגדול עם השמחת חיים המטורפת שהייתה רק לך וןלא ספק גדלנו עם גאווה גדולה בך
גם אחרי 7שנים אני עדיין פוגשת באנשים שהכירו אותך עדיין פוגשת בעוד אנשים שאתה הצלחת להיכנס להם ללב
שומעת סיפורים חדשים שמעלים בי חיוך חיוך כזה של כן זהו יוסי זה רק יוסי.
תמיד שמגיע התאריך הזה שמגיע השבוע הזה ישנה מעין עננה, עננה שתמיד נמצאת בקרבתי אבל דוקא בשבוע הזה היא מתמקמת מעליי. עננת זכרונות ארורים מאותו שבוע שאמא יושבת עם אותה שמיכה עלך אותו ספה ולרגע לא מורידה את עיניה מהחדשות. אותה שיחת טלפון אחרונה שאבא כל כך התרגש ללדבר איתך ואמא חטפה ממנו את הטלפון בשביל להגיד לך תשמור על עצמך ילדי
אותו רגע שאני נמצאת במשמרת במד"א ואני מספרת לחברה שלי כמה אמא דואגת ולמה היא כל כך דואגת זה הרי יוסי כולה מבצע קטן הנה הוא תכף יחזור הרי לנו זה בחיים לא יקרה
אבל זה קרה, זה קרה לפני 7שנים ברגע שהכי לא הייתי מוכנה לאבד אאותך כי ללא ספק שאבידתי אותך אח גדול שלי, איבדתי משהו מעצמי ואת עצמי. אז כן אחרי 7 שנים נהייתי אדם אחר בוגר חזק ומחוסנת בפני הרבה דברים מלבד דבר אחד והוא הגעגוע אליף שמציף לי אתכ ל בית החזה כל פעם שאני נזכרת בך , כל פעם שאני רוצה לשמוע את הקול שלך מעין געגוע שלועס פיסות קטנות מהלב.
אבן כן לומדים כי אין ברירה אחי לומדים לחיות עם אותה העננה שנמצאת ומבקרת מידי פעןם
לומדים לחיות עם אותו הכאב לומדים לחיות עם אותו החסרון אבל הגעגוע זה הדבר שלא הצלחתי ללמוד לחיות איתו ]פשוט לא עבד
אז אחרי 7 שנים אני מצטערת יוסי זהה לקח קצת זמן היינו צריכים את הזמן הזה, אני נרגשת לעמוד ולהיות במצפור שמוקדש שלך
מצפור יוסי הוא מצפור שנעשה לזכרו של אחי, יוסי
שמסורת, פטריוטיות, תמיד היו חלק מרכזי בחייו הוא חלם עוד מגיל צעיר לשרת כקצין ולוחם בגולני.
ךפני גיוסו, הוחלט לשבצו בחיל אחר אך יוסי כהרגלו לא ויתר ועשה מה שיכל כדי להגיע בכל זאת לגולני ובסופו של דבר הצליח להשיג את מבוקשו.
יוסי התגייס במרץ 2008 סיים טירונות ואטמון מתקדם ומיד נשלח אל החזית עם פרוץ מבצע עופרת יצוקה בסוף דצמבר 2008 . ב5.1.20089 נפל יוסי בעזה מאש כוחותינו כאשר נורה פגז מטנר ישראלי בשוגג שפגע במבנה בו שהה יוסי עם חבריו לפלוגה. בתקררית זו נהרגו יוסי ועוד שני חבריו.
אז אנצל הזדמנות זו בכדי להגיד תודה גדולה בשם המשפחה לקקל שנרתמו לעשייה בלי היסוס קל. וכמובן תודה לכם חברים ומשפחה אהובים על כך שאתם איתנו בכל רגע ורגע במיוחד ברגעים שכאלו.
מקווה שביחד נוכל להנות מהמצפור וביחד נשמר את זכרונו ואת גדולתו ואת כל מה שהותיר מאחורה. תודה