שלום לכולם
שמי שרה פטרושקה והייתי המחנכת של יוסי בכיתות א-' והמרוה רונית אלוש חינכה אותו בכיתות ה-ו
העבודה שלנו המורות היא מהנה ומאתגרת ביותר. אנו מקבלות ילדים צעירים רכים ועלינו ללמדם מהי מסגרת בית ספרית. עלינו להקנות להם את הכלים החשובים מכל להמשך לימודיהם. אולם חשוב מכל עלינו לעודד את האישיות המיוחדת שלך כל אחד מהם ללבלב ולפרוח בדרכם להיות אנשים בוגרים יותר. כיוון שכך כל תלמיד שעובר תלת ידינו גם מקבל מקום מיוחד בליבנו. רק כך באהבה ובחיבה ניתן ללמד ילדים ולהעניק להם כלים כה חשובים. היה לי עונג מיוחד להיות המחנכת של יוסי הוא הגיע לכיתתי ילד מתוק וכובש עם עיניים שחורות שובבות ופקחיות. נראה כאילו השיר שובב אני אני שובב אך לב לי לב זהב נכתב בהשראת יוסי. יוסי היה מסוג האנשים שאי אפשר לשכוח אותם או להיות אדיש להם תמיד דומיננטי ומלא מרץ. דרך קבע היה מוקף תמיד חברים ותמיד שמח להתנדב לכל משימה כיתתית או חברתית. חביבותו ואישיותו הכובשת גרמו לכך שלא ניתן היה להישאר אדישים לנוכחותו. יוסי היה מסוג התלמידים המהווים מנהיגים חיוביים לכל חבריו לספסל הלימודים. יוסי גם סלל לי את הדרך להיכרות עם אמיר, שיבדל לחיים ארוכים אחיו הצעיר שגם אותו חינכתי ולימדתי. ואת וואפה וסמיר ההוררים המקסימים של יוסי. בזכותכם ואפה וסמיר מלאכת החינוך של יוסי ואמיר הייתה קלה מאוד. כיוון שכבר מהבית הם באו עם ערכים חשובים ומבוססיפ של אהבת הזולת, התחשבות באחר ואהבת המולדת. אנמי יכולה להגיד לכם בלב שלם שגם יוסי היה וגם אמיר עודנו ילדים מעוררי גאווה. אומנם לא הזדמן לי למד את דימה אחותם אולם חברותי שכן לימדו אותה שפעו מחמאות על יכולותיה. בשבילנו המורות המחנכות תלמידנו היו גם ילדינו. אנחנו אחראיות לרווחתם השכלתם ואושרם. מעורבותץ במשחקיהם, שיחותיהם וכמעט בכל מובן התפתחותי ורגשי שלהם בגילאים הללו. המעורבות הזו בשילוב השקר עם ההורים והמשפחה מייצרים קרבה וקשר מאוד חזקים. אני לא יכולה לתאר במילים אתץ הכאב הכרוך בידיעה שתלמיד, או תלמיד שהיה שלי נהרג. במובן מסוים יוסי היה גם ילד שלי. ילד שדאגתי לו, אדם שעזרתי לעצב ולחנך. כאשר שמעתי על מותו של יוסי ליבי נשבר ופרצתי בבכי. לא יכולתי לנכיל את המחשבה שמישהו הצליח לגדוע את החיות
האנרגיה השובבה והתוססת של יוסי. אני סבורה שהדרך בה בחרתם להנציח את זכרו היא נכונה ואמיתית. אין דרך לשמר את הזיק בעיניים והאישיות של יוסי. אבל הידיעה שרוחו שלך יוסי שהיה מטובי בנינו תיזכר ותשררו פה, במקום המקסים הזה, מחממת ולו במעט את הקור שנשאר עקב לכתו. אני גאה שיצא לי ללמד ולהכיר את יוסי ואת משפחת מועדי. אני מקווה שרוחו של יוסי תשרה על המצפור ותעניק לו את הקסם שהיה בילד שהכרתי ואהבתי. תודה רבה שהזמנתם אוותי היום אני מאחלת שלא תדעו עוד צער ומברכת את כולכם על היזומה הנהדרת הזו