14 שנים חלפו מאז נפל יוסי בקרב בעופקת יצוקה.
כשיוסי נפל לא הכרנו אותו, לא את ההורים ולא את המשפחה המורחבת.
את וופא, אמו של יוסי, הכרתי מספר חודשים לאחר נפילתו וכבר סיפרתי על נסיבות הפגישה.
מאז, בכל פעם אנחנו לומדים עליו עוד ועוד. כל פעם מגלים עוד נדבך ועוד סיפור ואנו מרגישים שהכרנו אותו מיום הוולדו ממש.
וגם נפלה מידינו זכות גדולה להיות חלק ממשפחת מועדי.
משפחה שהיא מלח הארץ.
מה זה "מלח הארץ"?
המלח הוא מחצב טבעי הנכרה מהאדמה בעבודה קשה,
המלח הוא עמיד ואינו מתקלקל, הוא גם משמר מאכלים.
מרכיב מרכזי בתיבול המאכלים למיניהם, בלי המלח הכל תפל, חסר טעם.
המלח הוא סמלך לחוכמה- ממולח.
בנוסף, המלח קשור וקשור לאמונות ותרבויות – בין היתר נודע למלח תפקיד בטקסים שונים, כמו בהקרבת קורבנות בבית המקדש וגם בכל שבת כשמברכים על החלות מפזרים עליהן מלח. בהרבה תרבויות עתיקות ייצג המלח טוהר מידות.
מנהג בהרבה תרבויות, שגם מקובל אצלנו, לקבל מנהיגים בלחם ומלח.
מסמל שהפנים לשלום וברכה.

כל אלה יצרו הקשר רעיוני עם אנשי עמל שתרמו בחייהם ובמעשיהם לחברה. מי שייחסו לו תואר מלח הארץ יכול היה להימנות, למשל, על אנשי ההתיישבות העובדת והלוחמים.

וופא- אשת חינוך
סמיר-בכיר משרד החינוך.

עבודה קשה, עמידות , חוכמה, מאוד פנים משרים שלום ואחווה.
כל אלה מאפיינים את משפחת מועדי כמובילים את המושג מלח הארץ וגם את החברה הדרוזית שאפשר לכנות אותה בכינוי הזה כחברה שתורמת את דמה ונפשה למדינה.